ב1900 המטבח היה מקום חשוך ומדכא שהיה מאין חדר עבודה, והיה ממוקם בקצה הבית. זה היה חדר מאוד בודד שבו עבדה האישה כל היום.
מלבד בישול היו מכבסים ותופרים במטבח וזה היה תמיד חדר חם מאוד.
ב-1910 הוכנס למטבח תנור הברזל הכבד ששימש לבישול וגם לחימום של מים לכביסה ולרחצה. לאחר מכן עברו מקופסאות עם קרח למקררים ומקפיאים ועדיין המטבח היה ממקום בקצה הבית, מאחור, רחוק מחלל המגורים.
תהיתם לעצמכם איך המטבחים השתנו והתפתחו?
עם חלוף השנים החל שינוי בתפיסת המטבח מחלל עבודה למקום עם סגנון. התחילו להשתמש בלינולאום בצבעים בהירים וכך האירו את החדר.
ב-1930 המטבח נהפך למקום יותר שמח וצבעוני וכמעט בכל מטבח הוכנסה פינת אוכל.
ב-1950 התחילו לייצר גם מוצרי חשמל בצבעים והגוונים ששלטו במטבח היו בעיקר הגוונים הפסטלים, היה ניתן לראות מקרר בצבע ורוד, ותנור בצבע תכלת וכיור צהבהב.
עם הכנסת הצבעוניות למטבח חלל המטבח עבר לקדמת הבית- למקום בו ניתן לתקשר עם בני הבית תוך כדי בישול ואכילה.
ב-1960 בזכות התנועה הפמיניסטית יותר ויותר נשים יצאו מהמטבח ונכנסו למעגל העבודה- מה שאוטומטית גרם לייצור מטבחים עם יותר מקומות אחסון ובנוסף התחילו לייצר מוצרים שמקצרים את תהליך הבישול.
מחר נספר על הפיכתו של המטבח לחלק כל כך עיקרי בבית …
ב-1970 המטבח הפך להיות הלב של הבית, הצבעים נהיו רגועים ושלווים יותר. את הצבעוניות החליפו צבעי הקרם והעץ הפשוט חזר לדלתות הארוניות. המושג "OPEN SPACE" נהיה פופולארי והמטבחים הפכו מרווחים יותר.
בשנות האלפיים הויניל יצא מהאופנה ובמקומו נכנסו אריחי המטבח והפרקטים. פלדת האל-חלד נהיית מוטיב חוזר בקרב מוצרי החשמל ועכשיו הגיע השלב הבא- המטבח החכם!
המטבח הפונקציונלי שקטן וגדל ע"י דרישות הבית, המטבח שמנצל כל מקום אפשרי ויכול להחביא את הבלאגן של הבישול השוטף.